חוק הנגישות לאתרים – מידע חיוני ועדכני לכל בעל אתר

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, מיועד להגן על כבודם וחירותם של אנשים עם מוגבלויות, במטרה לעגן את זכותם להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים ולתת מענה הולם לצרכיהם המיוחדים, באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו. בישראל, ישנם למעלה ממיליון וחצי אנשים עם מוגבלות כלשהיא ( מעל 20% מהאוכלוסייה) המונעת מהם גלישה חלקה ברשת האינטרנט. כיום, הנגשת האתר שלכם לאותה אוכלוסייה מעוגנת בחוק ולא מהווה המלצה אלא הנחיה שאי ביצוע שלה ילווה בקנס כבד ביותר.

תקנות הנגישות לשירות מתייחסות למספר היבטים:

א. הנגשה פיזית של המקומות בהם ניתן השירות.

ב. התאמה של האמצעים בהם ניתן השירות.

ג. האופן בו נמסר מידע לציבור.

ד. הנגשה של ערוצי השירות השונים.

המילניום ה-3 הביא עימו שינויים מהותיים בדרך בה אנשים מחפשים מידע, מפרסמים ומעבירים מסרים. אותה 'מהפכה תקשורתית' שינתה את כללי המשחק והפכה את מנוע החיפוש של גוגל לזירת החיפוש והפרסום המרכזית. אחד האתגרים הטכנולוגיים שליוו את המעבר לזירה האינטרנטית היה 'כיצד להנגיש את המידע ואת חוויית המשתמש גם לקהל אנשים עם מוגבלות', כלומר, כיצד נוכל להנגיש את אתר האינטרנט לאדם עם מוגבלות וכיצד נחייב בעלי אתרים לעשות שימוש באותם טכנולוגיות.

למעשה, לבעלי אתרים ועסקים המציעים שירותים ומידע באינטרנט יש אינטרס כפול להנגיש את האתרים שלהם:

א. אינטרס חוקי- כלכלי. אף אחד לא רוצה להיות חשוף לתביעה (מרגע כניסתו של החוק לתוקף הוגשו למעלה מ-10 תביעות ייצוגיות של מעל 40 מיליון ₪ כל תביעה בגין היעדר נגישות לקהילות מוגבלות).
ב. אינטרס מקצועי- שיווקי. כפי שציינו, 20% מהאוכלוסייה בישראל זקוקה לאתרים מונגשים ומותאמים עבורם. התעלמות מהם פוגעת באופן ישיר בהכנסה של העסק. כלומר, לבעל העסק צריך להיות אינטרס מובהק שהאתר שלו יהיה מונגש. מספיק לקחת כדוגמא רשת מרכולים גדולה המאפשרת ללקוחותיה לעשות הזמנות on line אך לא מנגישה את האתר לקהילות מוגבלות שהם קהל יעד הרבה יותר "ממיר" למוצרים שלהם.

חוק הנגישות באינטרנט

כבר בשנת 2013 עודכנו התקנות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במטרה שספקי השרות ובעלי האתרים יבצעו התאמות באתרים ובאפליקציות המספקים את השרות או המידע שהם מציעים, ע"י כך יוכל קהל גדול של אנשים עם מוגבלויות לקבל מידע ושרות מאתרים שונים. המדינה נתנה לקהל בעלי האתרים 3 שנות "התאקלמות" לחוק, ובטרם היא תפעיל סנקציות. בפועל, 3 השנים הפכו ל-4.

חוק הנגישות באתרים נכנס לתוקף באוקטובר 2017,  מטרתו הינה המשך ישיר לחקיקה של 2013 והיא הנגשת המרחב האינטרנטי לציבור הרחב, כולל האוכלוסיות בעלי המוגבלות. באמצעות הסרת המגבלות והנגשת אתרים לכלל הקהילות אנשים עם מוגבלות יזכו להשתתפות מלאה ושוויונית בפעילויות האינטרנטית ויוכלו לקבל שירותים ומידע כשאר האוכלוסייה.

חוק הנגישות לאתרי אינטרנט מייצר עבור בעלי האתרים, ועבור מעגלים נוספים חשובים, שאלות רבות: שאלות טכניות- איך מטמיעים מבחינה טכנית את ההנגשה, שאלות חוקיות- מי חייב להנגיש את האתר ומי לא, ושאלות נוספות.

תקנות נגישות – להנגיש את האתר לקהלי יעד נוספים

ארגון האינטרנט העולמי- W3C תיקנן הנחיות בינלאומיות ותקנות נגישות לתוכן באינטרנט. תקנות הנגישות מאפשרת לכל אתר אינטרנט להיות נגיש לאוכלוסיות הנוספות. ההנחיות הבינלאומית נקראות: wcag 2.0 שפירושם: Web Content Accessibility Guidelines. התקן הישראלי 5568 אימץ את התקן הבינלאומי בסוגיית הנגשת אתרים, ואתרים ישראלים צריכים להיות מותאמים אליו בשביל להיות נגישים ולהיות זכאים לקבלת "הצהרת נגישות".

חשוב לציין שהיקף קהילת 'בעלי המוגבלות' בישראל הוא גדול, ואפילו עצום. למעשה למעלה מ-20% מהאוכלוסייה בישראל זקוקה להנגשה מסוימת ושימוש באמצעים תומכים על מנת להיות מסוגלים לקבל שרות ולהיות חשופים למידע כשאר האוכלוסייה. (מוגבלות לשימוש בעכבר או מקלדת, חולי TAB, עיוורים, עיוורי צבעים וכו' ). 20% מהאוכלוסייה זה למעלה ממיליון וחצי אזרחים במדינה.

קריטריונים להנגשת אתר

החוק מגדיר באופן מפורש מי מחויב לביצוע הנגשת אתרים, כמו כן חשוב לציין שהחוק תקף ל-3 המגזרים במשק הישראלי (ציבורי, פרטי והמגזר השלישי- עמותות מלכ"רים ועוד):

• כל אתר קיים המייצג עסק שהמחזור השנתי שלו 1,000,000 ₪ ומעלה.
• כל אתר חדש שהוקם לאחר אוקטובר 2017 ומייצג עסק שהמחזור השנתי שלו מעל 300,000 ₪.
• כל אתר שהוקם לפני אוקטובר 2017 ומייצג עסק שהמחזור השנתי שלו מעל 300,000 ₪ חייב בנגישות חלקית (יהיה מחויב בנגישות מלאה משנת 2020). במסגרת המחויבות שלו יהיה חייב לכלול באתר הצהרת נגישות ולהנגיש את טופס יצירת הקשר.
• כל אתר שמייצג עסק שהמחזור השנתי שלו בין 100,000 ל- 300,000 ₪. חייב בנגישות חלקית (יהיה מחויב בנגישות מלאה משנת 2020). במסגרת המחויבות שלו יהיה חייב לכלול באתר הצהרת נגישות ולהנגיש את טופס יצירת הקשר.
• עוסק פטור או עסק שמכניס מתחת ל- 100 אלף ש"ח בשנה פטור מנגישות באופן מלא.
• המחוקק מתקן ומעדכן לפרקים את החוק, אחד העדכונים מאפשר לבעל אתר לתקן ליקויים בהנגשת האתר שלו תוך 60 יום ולהעמידו בהתאם לחוק הנגישות.
• החוק מתייחס לכל התוכן הדיגיטלי באתר, כולל הטפסים המצורפים.

כיצד מנגישים אתר – יותר פשוט ממה שזה נשמע…

אנשי מקצוע אשר מומחים בהנגשת אתרים פועלים בשתי שיטות עיקריות:

א. ביצוע הנגשת אתר באופן ידני- תהליך ארוך ויקר יותר, מחייב עדכונים באופן רצוף לאורך השנה.

ב. ביצוע הנגשה והטמעה אוטומטית באמצעות תוכנת בינה מלאכותית- תהליך מהיר, יעיל וזול יותר ולטווח ארוך.

בארץ קיימות מספר חברת המציעות הנגשת אתרים. אנו ממליצים לכם לוודא, טרם ביצוע התהליך, מספר דברים:

• מחיר: ניתן כיום לבצע הנגשת אתרים במחיר של כ-1000 ₪. חברות שמבצעות הנגשה באופן ידני יכולות לגבות גם 10,000-20,000 ₪. בנוסף חפשו חברות שהתשלום הינו חד פעמי ללא תשלום חודשי עבור שירות.
• עמידה בחוק 2.0WCAG.
• רמת נגישות AA
• אחוז שמירה על נגישות- מעל 90%
• הנגשה שמאפשרת התאמה לעיצוב האתר.
• שהמערכת מתעדכנת באופן אוטומטית (בינה מלאכותית) ולא תלויה בהפעלה ידנית בכל עדכון של האתר.

לסיכום, הנגשת האתר שלכם היא הכרח (חוק בישראל), יחד עם זאת ההנגשה חייבת להיות אינטרס שלכם העונה על צורך שיווקי- כלכלי וחשיפה שלו ל20% נוספים מהאוכלוסייה בישראל- לקוחות פוטנציאליים. המשק הישראלי לומד להכיר את התקנות והחוק ובכל יום מצטרפים עוד ועוד בעלי אתרים למעגל האתרים המונגשים.

לקריאת חוק הנגשת האתרים לחצו כאן

להנגשת אתרכם בצורה קלה מהירה ומיטבית פנו אלינו באמצעות הטופס או הטלפון  072-3340848 וקבלו הצעה אטרקטיבית.